הליך גירושין בין בני זוג הוא הליך ארוך, קשה ומתיש. הצדדים שוכחים את שנותיהם היפות והמשותפות יחד, הציפורניים נשלפות- והמלחמה הארוכה מתחילה.
ישנם מצבים בהם בני זוג ממשיכים להיות נשואים והם זונחים לפרקים את הליך הגירושין- אם בגלל שההליך והמעמסה הנפשית התישו אותם ואם בגלל שהחליטו שלא לפעול כלל להשגתו של הגט.
כול אחד ממשיך את חייו כאילו ולא היה נשוי.
האם במצב זה, במותו של אחד מהם- יהיה זכאי הצד הנותר לרשת נוכח הגדרתו כ"בן זוגו" של הנפטר כאמור בחוק הירושה?
סעיפים 10 ו-11 בחוק קובעים את זכות הירושה של בן הזוג וכן את היקף הירושה בהתחשב ביורשים אחרים כאמור בחוק.
חוק הירושה קובע כי היורש על פי הדין הוא "מי שהיה במות המוריש בן זוגו".
נשאלת השאלה מי הוא זה המוגדר כבן זוגו של הנפטר?
האם התשובה לכך היא פורמלית בלבד, משמע, כול זמן שבני היו נשואים בעת פטירתו של אחד מהם , שאז זכאי השני לרשתו? או שמע הבחינה היא מהותית לגמרי- משמע, האם היו נשואים רק "על הנייר" ולכן אין לראותם כבני זוג ומשכך זכות הירושה של בן הזוג פוקעת??
עמ"ש 38845-10-12 – בני זוג נישאו בשנות השישים, הבעל עזב את ישראל כעבור מספר שנים, ועד מותו, כשלושים שנים לאחר מכן, התגורר בניכר. האישה מצאה זוגיות חדשה. בני הזוג לא טרחו להתגרש ואף לא היו בקשר במהלך שנים אלו. האם האישה זכאית לרשת את בן זוגה? בית המשפט המחוזי קבע כי המבחן הוא פורמלי לחלוטין ועצם העובדה שלא נעשו כול פעולות לסיום קשר הנישואין בין הצדדים- הרי ובני הזוג נותרו נשואים והאישה הייתה זכאית לרשת את הנפטר חרף העובדה כי ניהלו את חייהם בנפרד במשך עשרות שנים.
תמ"ש 33818-05-11- זוג ולהם 3 ילדים. הבעל עוזב את הבית. עובר להתגורר עם בת זוג אחרת. האישה לא מוותרת ושולחת לו מכתבי אהבה. היא רוצה שישוב הבייתה. הילדים מבקשים שישוב. הבעל מתעלם. מצבה של האישה מתערער. היא דועכת. היא נוטלת את חייה. במועד פטירתה- בני הזוג עודם נשואים. הבעל זכאי לרשת את אשתו.
במקרה אחר, תמ"ש 18499-09-18, זוג אשר נישא בשנות התשעים ומספר שנים לאחר מכן הגבר לקה באירוע מוחי. בני משפחתו טענו כי רצה לסיים את קשר הנישואין עוד בטרם איבד את כשרותו. הגבר היה חסר הכרה עד לפטירתו, 12 שנים מאוחר יותר.
במהלך השנים הללו בנתה האישה זוגיות אחרת. בני הזוג היו נשואים זה לזו במועד פטירתו. אף פה נידונה השאלה האם היא זכאית לירושת בן זוגה. בית המשפט קבע כי נוכח עובדות המקרה וחייה של האשה בזוגיות אחרת לאורך שנים הרי והיא אינה זכאית לרשת .
פתרון האפשרי במקרים אלו- עריכת צוואה שעל פיה נקבע מי הם יורשנו. היה ולא ערכנו צוואה חוקית שאז, ורק אז, זכויות הירושה והיקפן יקבעו כאמור בחוק הירושה.
מי שאיבד את כשרותו באופן מפתיע, נוכח אירוע רפואי פתאומי, לא יכול היה לנקוט בשום פעולה, כגון עריכת צוואה, אשר הייתה מהווה עבורו פתרון מלא ואופטימלי.
המקרים הללו הם חומר למחשבה עבור כולנו.
אין אדם יודע מה העתיד צופן לו- וכול זמן שניתנת לנו האפשרות לתכנן קדימה את צעדנו- אל לנו להשתהות.