כול אחד מאיתנו חי את חייו יום ביומו. רובנו נמנעים מלחשוב על היום שאחרי. ביום בו נלך לבית עולמנו כבר לא נדאג, לא ניקח ללב, לא נהיה מוטרדים בשאלות כבדות משקל. אבל, אני מאמינה שהינו רוצים לעזוב את העולם הזה אחרי שדאגנו לאהובים שלנו. ליקרים לליבנו – השארנו זיכרונות, חוויות משותפות ואם ניתן גם, השארנו את יתרת רכושנו. חשיבותה של כתיבת צוואה היא בכך שעל פי שיקול דעתנו, ועל פי רצוננו – יתרת רכושנו תחולק. החוק הישראלי מאפשר לנו 4 דרכים לכתיבת צוואה.
אפשרות ראשונה- צוואה בעדים – זוהי צוואה בכתב אשר נעשית בעזרת עורך דין ואשר נחתמת בפני שני עדים, אשר להם ולבני זוגם אין עניין אישי בצוואה. בצורה זו אותם עדים יכולים להעיד כי כתיבת הצוואה נעשתה ברצון מלא וחופשי, בדעה צלולה וללא השפעה בלתי הוגנת על המצווה. על העדים להיות בני 18 שנים ומעלה ולא הוכרזו כפסולי דין.
אפשרות שניה – צוואה בכתב יד – צוואה זו נכתבת כולה בכתב ידו של המצווה. יש להקפיד על כך שבכול עמוד יצוין תאריך בו נכתבה הצוואה ויש לחתום בסופה כמו גם בתחתית כול עמוד. אין להדפיס צוואה זו. היה וישנן מחיקות או תיקונים אזי כמובן על המצווה לחתום ליד אותם תיקונים/ מחיקות. על המצווה להשתמש בלשון ציווי בהוראותיו בצוואה- הוראות של בקשה או משאלה יכולות לאיין את תוקף הצוואה. צוואה כשמה כן היא – לשון ציווי היא הכרחית.
אפשרות שלישית – צוואה בפני רשות – מאפשר למצווה לפנות לרשם בית משפט, רשם הירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון ולאמר בפני אחד מאלו את צוואתו או שביכולתו להגיש לאחד מאלו את צוואתו אשר נכתבה בכתב ידו. במקרה דנן המצווה יצהיר שזו צוואתו ואותו רשם/ חבר/נוטריון יאשר כי המצווה הצהיר בפניו כי זו צוואתו.
אפשרות רביעית – צוואה משכיב רע – צוואה זו מתייחסת למצב בו אדם נמצא על ערש דווי וימיו ספורים או מצב בו אדם רואה את עצמו ניצב אל מול המוות- כמו חייל היוצא למלחמה. בסיטואציה שכזו המצווה רשאי לצוות אל מול שני עדים הדוברים ומבינים את שפתו את אשר על ליבו. על עדים אלו להעלות על הכתב מהר ככל שניתן, את צוואתו של המצווה. היה וחלף חודש מאז נוצרו הנסיבות המצדיקות כתיבתה של צוואה זו, והמצווה עודנו חי, הרי וצוואה זו בטלה.
אז מה הן דרישות חובה בכול צוואה??? לא משנה באיזו אפשרות נבחר יש להקפיד על לשון ציווי, על חתימת המצווה בכול עמוד, על ציון תאריך כתיבת הצוואה, על פירוט קונקרטי של חלוקת רכוש ועל פירוט קונקרטי של היורשים- בית המשפט קבע זה מכבר כי צוואה בו כתבנו מי לא יירש אותנו אך לא פירטנו מי כן יירש אותנו- היא צוואה לא תקפה. אין להורות הוראות לא חוקיות, לא מוסריות או נוגדות את תקנת הציבור. לדוגמא- לא ניתן לכפות על בת להתגרש מבעלה כתנאי לקבלת הירושה. היה ולא ערכנו צוואה בה קבענו הוראות ברורות כיצד יחולק העיזבון הרי במצב שכזה תעשה, חלוקת עיזבון על פי הדין. במה דברים אמורים?? המצב האישי שלנו יקבע מי יירש אותנו ובאיזה אופן. האם הותרנו אחרינו הורים ואחים? האם הינו נשואים? האם זכינו בילדים? פה נבחנת חשיבותה של הצוואה.
לדוגמא – אב המשפחה הלך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה. במצב זה יורשים אותו אשתו וילדיו. נניח שהילדים מעל גיל 18. ולכן, מה יקרה אם הילדים יבקשו למכור את ביתם של ההורים כדי לקבל את חלקם בירושת אביהם?? מה תעשה אם המשפחה??הרי זהו מצב בו עליה לפנות את ביתה, למוכרו, ואז לתת לילדיה את חלקם. במצב שכזה היא עלולה למצוא את עצמה במשבר קיומי מול ילדיה –משבר אשר יכול להביא לשבר עמוק ללא חזרה. היה והבעל היה עורך צוואה בה היה קובע כי אשתו יורשת את חלקו בבית ובמותה יחולק חלקו לילדים- הרי השבר היה נמנע במשפחה זו.
דוגמא נוספת – זוג נשוי שנמצא בהליכי גירושין מרים וארוכים. הבעל לא ערך צוואה וכך גם אשתו. היה ואחד מבני הזוג הולך לעולמו, ובני הזוג עודם נשואים זה לזו, הרי ובן הזוג הנותר בחיים- יירש מחצית מחלקו של בן הזוג הנפטר, היה ולבני הזוג ישנם ילדים משותפים, וזאת מכוח דיני הירושה. היה והייתה קיימת צוואה בה נקבעו הוראות לפיהן בן הזוג אינו יורש- שאז העזבון היה מחולק על פי החלטתו של המצווה.
דוגמא נוספת – אב אשר הלך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה. לאב אישה וילדים בגירים. הם חושבים כי הם היורשים הבלעדיים של המנוח. אלא מה- מתברר כי לאב זה 2 ילדים נוספים- אשר נולדו מחוץ לתא המשפחתי לעיל. במצב זה, כשחלוקת עזבונו של האב נעשית על פי הדין- הרי וכול ילדיו יורשים אותו בחלקים שווים.
דוגמא נוספת – משפחה בה ישנם 4 אחים בגירים. אב המשפחה הלך לעולמו לפני שנים רבות. אח אחד אינו נשוי וממשיך להתגורר עם אמו בביתה. האם הולכת לעולמה ולא משאירה צוואה אחריה. על פי חוק הירושה כול ילדיה הינם יורשים חוקיים של הדירה אשר הייתה בבעלותה. אלא מה- האח אשר התגורר בדירה מסרב למוכרה על מנת שהוא ואחיו יחלוקו בשווי הדירה, אלא ברצונו להשאיר את המצב כמו שהוא- משמע להמשיך ולהתגורר בדירת אמו. היה ואחד האחים יסרב לכך וידרוש פירוק שיתוף בדירה- הרי וגם אחים אלו יחוו שבר עמוק ביניהם וזאת בשל העדר הסכמה על השארת המצב על כנו.
דוגמאות אלו ועוד רבות אחרות מדגישות את חשיבותה של הצוואה.
אחרי עריכת הצוואה יש באפשרותו של המצווה להפקיד את הצוואה במשרדי רשם הירושה אשר במחוזו מתגורר המצווה. במשרדי רשם הירושה נגיש בקשה להפקדת הצוואה, נשלם אגרה ונקבל אישור בגין הפקדת הצוואה. ההפקדה תירשם במרשם הארצי. בצורה זו הצוואה נשמרת על ידי גוף מוסדי. אין חובת הפקדה ומי שאינו מעונין בכך יכול לשמור את צוואתו בביתו, אצל עורך דין או בכול אופן אחר. היה ונעשה צוואה חדשה הרי וצוואה חדשה ומאוחרת מבטלת צוואה קודמת וישנה. אם הצוואה הקודמת הופקדה אצל רשם הירושה הרי ויש להגיש בקשה להחזרתה של הצוואה הישנה. ברגע שקיבלנו אותה לידנו ורישומה נמחק מהמרשם הארצי, רק אז נוכל להגיש בקשה חדשה, לשלם אגרה ולהפקיד את הצוואה החדשה. רק צוואה אחת ויחידה הרשומה על שמנו יכולה להיות מופקדת ורשומה במרשם הארצי.
ועכשיו, אחרי שהצוואה אותה ערכנו בכובד ראש, מופקדת- אפשר להמשיך לחיות את חיינו באושר ובבריאות איתנה.